צריך הרבה מאוד סבלנות בשביל ליהנות מהאלבום החדש של גיא-צבי מינצ. אבל אם תתחברו אליו תזכו למסע בן 70 דקות, מלא בכינורות מתבכיינים, גיטרות אקוסטיות ולחישות רועמות
אודי גפן
פורסם: 25.10.07, 08:34
אם אין לכם סבלנות, אל תקנו את הדיסק החדש של גיא-צבי מינצ "דיבור של תשובה". ובעצם, גם אל תטרחו להמשיך לקרוא את השורות הבאות. אבל אם אתם אוהבים כינורות מתבכיינים, גיטרות אקוסטיות ודרבוקות בסאונד נקי, ואיש אחד שממש מתכוון לכל מילה שיוצאת לו – אם בדיבור אם בשירה ואם בניגון – בואו תראו מה שיש לו להציע.
הדיסק "דיבור של תשובה", שהצליח לגרום לי להתאהב בו אחרי האזנות רבות, נותן תחושה שאם דוד המלך, שמככב הרבה בדיסק, היה צריך לבחור זמר ומנגינות שילוו אותו עם כינורו בדרך לבית המקדש – הוא ללא ספק היה בוחר במינצ.
הביטחון שלי נובע מזה שמינצ אינו מנסה למצוא חן באוזני המאזינים ולהשתמש בגיטרות חשמליות צורחות או היפ הופ מעודכנים לאוקטובר 2007. מינצ, בדרכו, מצליח ללחוש את כל שיריו ולהשתמש בכלים נקיים (גיטרות אקוסטיות, חלילים, פסנתר, דרבוקות). אפילו אודי דוידי, שיודע לתת ברוק, מצליח ללחוש בשיר "הנה ימים באים" וב"אם ייסתר איש במסתרים", ומשתלב מצוין עם לחישותיו הזועקות של מינצ.
את המקצבים המעט מזרחיים והדגשים על החי"ת והעי"ן מספק למינצ יאיר גדסי ברצועות "לב טהור" ו"לך אלי". כאן הסחוג והצ'ולנט חוברים לשני שירים.
בסך הכל הדיסק מורכב מ-15 ניגונים ושירים. השיר שתפס אותי והכריח אותי לא לוותר, ולהמשיך ולהאזין לדיסק, היה
הרצועה השלישית – שם מינצ שר ומתפלל "יש פעמים שאני מרגיש כל כך רחוק מהשם יתברך… נשאר רק לבכות, לבכות את הכל… צעקה אמיתית על מה שבאמת חשוב… על בית המקדש, גוש קטיף וארץ ישראל". וכשתאזינו למינצ, איך הוא יורה את המילים לחלל האוויר, רק אז יהיה אפשר להבין כמה אמת טמונה בדיסק הזה.
15 השירים של מינצ הם מסע ארוך ומלא אהבה של תשובה, זעקה וקירבה לאל. אם חלמתם לאחרונה על חזרה אחורה אלפי שנים לניגונים ולכינורות ולתופים ששימשו במקדש, 70 דקות עם גיא-צבי מינצ בהחלט יכולים לעשות את זה.
והנה המקור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3462646,00.html
