האתר מוצג בצורה מיטבית בדפדפן כרום ופיירפוקס להורדת דפדפן \"כרום\" לחץ

גיא צבי מינץ, שלטענתו אין דבר כזה "דתי" "חילוני" וכו' – כי כולנו מאמינים בני מאמינים, צריך רק ללמוד ללחוץ על הכפתור. אומן, סופר, רב אולפנה ושאר ירקות מעניק ל "דוס מיוזיק" ראיון מיוחד לרגל צאת המהדורה החדשה של הספר "ניגון כשר-מנגן כשר"

 

ספר לנו קצת על העבר, מאיפה הכל התחיל:

גדלתי כמאמין רדום (אין דבר כזה "דתי" "חילוני" וכו' – כי כולנו מאמינים בני מאמינים רק שבין עתיים אצל חלקנו האמונה, שזה כח הגודל והצומח, רדומה קצת. צריך רק ללמוד ללחוץ על הכפתור) בצפון, העביר כמעט 4 שנים בחיל מודיעין כאיש מודיעין ביחידה סודית מ-אווו-ד (לא מעוניין להיכנס לזה כי זה שולי וזניח לעומת הכיוון היום, וגם כדי לא להפוך את זה לגילוי ה' מתוך גאות וכוחי ועוצם ידי חלילה).
אח"כ עבודה בטלוויזיה ככתב חלשות בכלבים בצפון, מפיק בפועל בערוץ הספורט, וכשהלכתי אחרי האורות הכוזבים של חיי הלילה החיצונים עבדתי כמערבב ומוזג תמהילי שיכר בבתי מרזח (ברמנ-ן). היום ב"ה יש חיי לילה האמיתיים: תקון חצות, התבודדות, ניגונים לה', תורה…אלו חיי לילה, ישתבח שמו!.
אח"כ שיטוטים בחו"ל (ניגון גיטרה ברחובות אירופה, כמעט שנה ורבע בדרא"מ עם חיפושים אצל מיסיונרים ה"י ומגורים עם האינדיאנים של"נ, עבודה בספרד ו…בעצם ריקנות עצומה שהעצימה את ההרגשה שאין מה לחפש בחוץ כשאתה לא יודע בכלל מהעולמות שבפנים).
כשחזרתי לארץ, היו לי לבטים פנימיים עצומים בין כוח הבניין (יצר טוב) לכוח ההרס העצמי (יצר רע): האם להתחיל מסע אל הפנימיות האמיתית (יהדות) או להישאר בנינוחות המשקרת של חיים חיצוניים. יצאתי למסע תרמילאות בארץ עם גיטרה, וההשגחה הפרטית גלגלה אותי לגוש עציון, לאפרת, רק בשביל החוויה של להכיר קצת אידישקייט, קצת חיצוניות היהדות בלי כוונה פנימית. היה די נחמד, מצאתי עצמי גר שם כשנה בלי יותר מדי יומרות להשפיע על העולם – ואז, בליל שבת י"ז בחשוון ס"ב, 1 בלילה, הגיעו אלי נציגי צה"ל לבשר לי שאחי הצעיר, רז-משה, חייל בן 19.5, נהרג בהיתקלות עם מחבלים ארורים ליד עפרה, בזמן קבלת שבת. …גוועלר, האמונה…
עד אז חייתי חייתי חיים כפולים: בגוש עציון הייתי מאמין די פעיל אך ללא רב מכוון וללא ישיבה ולימוד קבוע – ומחוצה לו מאמין רדום.
(פסקתי לי הלכה לפי הרב נוח שמייקל), אבל באותו לילה, ובהמשך בלויה, בשבעה, עברתי התבודדויות והתבוננויות עוצמתיות: כשאדם פוגש במה שנקרא מוות – הוא מתחיל לחשוב על מה שנקרא חיים…לא רק "מה אני צריך מהבורא אלא גם מה הבורא רוצה

ממני, בשביל מה צריך אותי?"
ה' זיכני לתעל את כל התבודדויות הכאב לתוך שירים, וליום השנה הראשון של רז, הוצאנו תקליטור ראשון: "לשיר לך את הלב" – הנצחה לרז. זה תקליטור שאני די משתדל להצניע היום כי לא את כולו הייתי מקליט כפי שיצא אך הוא המדרגה הראשונית של להתחיל להוציא שירים לשם נתינה – בניגוד לאורח חיי עד כה שניגנתי רק שירים של "לקיחה" (קיצור ליק"מ, ג': ממון-כבוד-התפארות).

מה החידוש של הספר, בעצם?
ת: העיסוק בתחום בדורנו– הינו בבחינת "מת מצווה": המון כוונות טובות, לש"ש, אך חסרה מודעות והכוונה, ואפילו אם יש רבנים שכן יודעים להציע 'מה כדאי' ו'מה לא כדאי', הייחוד של הספר הוא בכך שמלמד איך לתעל לקדושה ולהחזיר למוטב נשמות שהחן והחשיבות אמיתי של ישראל "נפל להם".
הספר נותן כלים לכל יהודי, ללא קשר אם הוא מנגן או לא, כיצד לתקן את כוחות נפשו, לו אף למצוא את התיקונים המיוחדים לו בגלגול זה, לפי המסלול האישי של נשמתו.
השי"ת נתן לנו כלים- איך ללמוד להגיע אל שורש הנשמה – לפי השאלה התמימה :
"איזה מוזיקה אתה שומע" – והתשובה עוזרת לנו להכיר את מפת הנפש של היהודי, ובכך הוא מספר לנו היכן מונח כח המדמה שלו – ולכן מה נצרך כדי לתעלו לקדושה, איזה פן של התורה, איזה סוג שירים ואיזו עבודה תתאים לכל נשמה בבחינת "אין קרבן בלא שירה". כן, זה מהפכני, ולא פשוט בכלל, הרי אין הרבה שיסכימו להודות באומץ, שהמוזיקה שהם שומעים מלמדת היכן עדיין לא עשו תשובה והיכן מונחים הדמיונות…לכן חייבים פה הרבה זהירות, והדרכה כשעוסקים בעניין, כי יש פה קנקן חדש מלא ישן: כל מי שנתקל בקושי מסוים בחיים – מומלץ לו שיקרא את הספר, "ילך" עם העצות המובאות בו, ומובטח לו בזכות התורה הקדושה שייפתחו לו הערוצים שצריך…!
כל שינוי אישי שאתה רוצה לעבור, מידה שאתה עובד עליה וכו' – אם תתייחס למוזיקה כתרופה עם מינון ואופן-שימוש תראה נפלאות…

מה זה להיות מנגן כשר?
מאיפה אני יודע?…

נו באמת…
הלוואי שה' יזכנו, את כל האוחזים בכלי השיר…
תראה, המדרגה הרצויה לחזור אליה היא לא פחות מהלויים במקדש – כשזיכוך בעלי המנגן מכל השפעות גויות וגילוי הצלילים מבפנים הוא תנאי לגאולה, למקדש ("ישראל סלקין מגו גלותא בניגונא" – תק"ז כ"א): הלויים לא רק הגיעו למדרגות אדירות בעבודת ה' אלא גם זכו לזכך את השומעים בקול שירם ונגינתם – את הבאים להקריב קרבן, לטעת בהשומעים רצונות וכיסופים חדשים לה', ולתקן נשמות רק מעצם שמיעת שיריהם, לוי בלי רוח הקודש לא היה עולה בנבחרת! איפה אנחנו ואיפה הם…אבל:
ה' כבר לימדנו שעל שאיפות איננו מסכימים לוותר, שהעיקר זה להתחזק ברצון ובכיסופים, והחיים לימדוני שכל משהו שיש לך מסירות נפש עליו – ובצפורניים אתה עושה סדק בקיר, בחומה שמולך, בקליפה העוטפת את הפרי – אחריך יבוא שיטפון גדול של כאלה שבזכותך ילך להם בקלות! וזו העבודה שלנו. אנשי תרבות הבית השלישי. בדורנו חייבים הכנעה-הבדלה-כדי להגיע להמתקה המיוחלת. אם אתה לא יודע לזהות את הרע כ"רע" – גם לא תדע שהטוב הוא "טוב"!

איך אפשר לדעת את מי לשמוע? אם תקליטור פלוני "כשר"?
תשובה: את מי מומלץ לך לשמוע כדי להתקרב לה'– זה תלוי במדרגה הרוחנית שלך כרגע – שנקבעת לפי מדרגת הרצון שלך – והיכן כח המדמה שלך מונח. מבואר בספרים הקדושים שלקדושה יש 50 שערים, "ן", ("קרבן = קרב אל ה-'ן'), שהם בעצם 50 מדרגות רוחניות של התקרבות לה' (וכמובן שיש להן גם 50 מקבילות בצד האחר של היפך הקדושה, כדי לאפשר את הבחירה החופשית). רובנו נמצאים במדרגות שונות זה מזה, ולכן גם יתאים לנו ניגון/ זמר שונה בכל זמן נתון – תלוי במדרגה שבה אנו מונחים: יש כאלו שבשבילם זמר פלוני יועיל ויתאים למדרגה שבה הם נמצאים כדי לקדמם בעבודת ה', בעוד שאת אחרים ההאזנה לאותו "זמר" בדיוק – תפיל ממדרגת הקדושה אותה השיגו (בערך כמו דרגות כשרות במזון), או שהם לא יבינו בכלל מה רוצים מהם – ויביא חלילה לקלקול. צריך לבדוק מה השיר/הזמר מספק אצלך – איזה צורך? (ובשביל זה צריך התבודדות שתוריד את המסכות שאנו עוטים על עצמנו מול עצמנו, ("העולה קודש קודשים… וטעונה הפשט וניתוח" – זבחים פ"ה). ועליך לשנן עובדה חשובה:
גם אם זו מדרגת הרצון שלך כרגע, מדרגות קיימות רק כדי לדרוך עליהן בעליה בסולם אל המטרה. הרי אף לא אחד בונה מדרגות כדי לגור בהן… תבדקו איפה אתם רוצים להיות, תשתמשו בכוח המדמה, ואת הצלילים האלו תבקשו. לגבי מדדי כשרות של התקליטור – הרבי מלובביץ' זצ"ל מורה: "יש לעיין כיצד חובר הניגון על-ידי הבעל מנגן מלכתחילה" (שיחות קודש תשל"ד ח"א, ע' 86). (אם אנחנו משקיעים כ"כ הרבה בבדיקות כשרות המזון, זהות היצרנים וכו' שמשפיע על הנפש, לא נעשה זאת ברובד שמשפיע על הנשמה?…)
ממו"ר הרב סטבסקי שליט"א קיבלתי עצה – שלפני שמקשיבים לתקליטור מסוים – קודם כל פותחים ובודקים את החוברת: מי הנגנים? יהודים שייעודם לשימוש ביכולת נגינתם כדי להשפיע טוב לעולם, או חלילה שכירי-מיתר להקלטות, פעלולני-צלילים? האם צליל הנגינה משדר מקוריות וטהרה או מזכיר יותר מדי אופנת-צליל כזו או אחרת מהגויים? כמו-כן: האם הזמר לומד תורה בקביעות? (עדיף בשילוב פנימיות, כמו שנראה בע"ה), יש לו רב מובהק שמדריכו בברור הנגינה? לא בעיה לברר את הפרטים הללו. בטח שאם לפני הופעה שלו הוא נצפה שותה כדי "לתדלק" – אז יש פה בעיה, שלא לדבר על עזרים חיצוניים אחרים – "מעלי עשן כלשהו". כדאי להיזהר עם יצרני ניגונים בחו"ל – אנו בטוחים שהם יהודים מקסימים וצדיקים – אך לא נוכל להמרות את פי משוררנו האהוב, מלך חי וקיים, בספרו רב המכר "תהלים", מזמור קל"ז, שכבר תמה וזעק: "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר"?!… נכון ששערי תירוצים לא ננעלו – אבל ניגון זו עבודה ו"בגולה איזו גויות אופפת את המחשבות" (הרב קוק, אגרות הראי"ה), ובכל מקרה – אם נבדקו כל התנאים האמורים לעיל – והכל עונה פא"י (פחות או יותר) לדרישות, יש פשוט לבדוק מה ההשפעה של השירים עלי? הם באמת עוזרים לי להקריב קרבן? מספקים לי מדמה חדש שלא היה לי עם התעוררות חדשה לכוח הרצון? מחזירים לי את ניצוץ השמחה של האלוקות שהועבר ממני עקב רוח – השטות? ויש כיום בחסדי ה', התעוררות נפלאה של בעלי תשובה (בין כאלה שחולצו מהטומאה ובין כאלה שהיו דתיים וברוך ה' הפסיקו עם זה והתחילו להיות בעלי תשובה באמת), וה' נותן גם כלים לייצור תקליטורים, אמצעים, והפצה – אז תעזרו לנו. אף לא אחד מאיתנו אינו מנגן כשר, מבורר ומזוכך כמו ברמה של הלויים בבית המקדש – אבל בע"ה אנחנו פורצים דרך, ומשתדלים לעורר מודעות, מתפללים שנהיה כשרים בלי השפעות זרות כשלהן ועם השפעות קדושות מן התורה בלבד – כדי שאחרינו יבוא שיטפון של מים זכים וטהורים של צלילי–קדושה בהמונים – זו המהפכה של תרבות הבית השלישי – אשרי מי ששותף.

קצת על התקליטור החדש
מאז התקליטור לרז, אחי הי"ד, יצאו עוד חמישה ב"ה (לב בוער מאהבה, השעון המעורר, ניגון עדין, מסע אל התיקון הכללי) והחדש "דיבור של תשובה" כשאם מקשיבים להם כסדרם, מזהים את התהליך, השינוי, העידון, וההתקרבות שזכינו לעשות, לרצונות יותר גבוהים. אינני "זמר" במובן המסחרי של הביטוי –אלא "חזקן לבבות ומדריך לעיצוב פנים" – אנחנו מתפללים להעביר את הרצונות, הכיסופים והעוצמה פנימית ע"י הצלילים והשירים.
על "דיבור של תשובה" עבדנו כשנתיים, הרב סטבסקי סינן לי את הניגונים, המליץ אילו כלים באילו שירים, באמת זיהיתי המשך הקו הנוגע בנשמה של ניגון עדין, קראנו לחברים טובים (ירמיהו, אודי דוידי, יאיר גדסי, דניאל אהביאל) לא בשביל מיסחור ח"ו – אלא להוסיף את הרצונות שלהם בקולם ונגינתם.
כמו שכתבנו על העטיפה, זהו "תקליטור לטווח ארוך" – הוא ילך איתך להרבה שנים, יש בו הרבה רבדים, ובעיקר אין בו מלאכותיות. הוא שקט אך סוחף בקסם שלו – ולא נוצר כדי "להראות לעולם איזה ניגונים יצאו לי" חלילה- אלא כדי לעזור לך להתחזק היכן שצריך עזרה לקבל רצונות גבוהים יותר, מחשבות גבוהות יותר. נכון הוא אינו "הולל" – משום ש רק כשאדם יודע על מה לבכות באמת, הוא ידע על מה לשמוח באמת כשזה יגיע…ההעדר קודם לגילוי, הכאב על המצב והזעקה מהבטן – ככל שיבואו ממספר יותר גדול של יהודים באמת שישירו את זה – יביאו גאולה יותר מהר. זה תקליטור שמעורר אותך לשינוי, (אם אינך מפחד לגעת ברגש) אבל בדרך החסד.
כי חברה מתוקנת מתחילה בפרטים שעובדים כדי לתקן את עצמם. אם זה מדבר אליך – תעזור לנו, אנחנו אוספים חיילים של גאולה להניע את גלגלי תרבות הבית השלישי.

תוכניות לעתיד
מסירות נפש על הפצה.
לחזק עוד לבבות.
תרבות הבית השלישי.

Tagged with →  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>